המרת טמפרטורה

כל מה שרציתם לדעת על יחידות טמפרטורה

קיימות כיום שלוש מערכות שונות, המודדות את הטמפרטורה. מערכות מדידה אלו הן חלק ממערכת יחידה בינלאומית, בהם נעשה שימוש נרחב מאד בתחום המדע ובמיוחד בתחום הפיזיקה. משתמשים במדידות אלו לצרכים יומיומיים ולצרכי מחקר מורכבים. מערכות אלו מקובלות במקומות שונים בעולם ובתחומים שונים והן מתייחסות אל האנרגיה הקינטית של חלקיקי החומר, הטמפרטורה שאותה ניתן למדוד באמצעים שונים.

יחידות המדידה המוכרות – "צלזיוס", "פרנהייט" ו – "קלווין" נקראות על שמן של מערכות מדידה אלו. הנה הן:

צלזיוס (c)

מדובר ביחידת מידה המשמשת למדידת טמפרטורות ונקראת על שמו של האסטרונום השבדי – אנדרס צלזיוס, שקבע סולם מדידה מיוחד שנועד במיוחד לשם כך. על פי סולם מדידה זה 0 מעלות צלזיוס הן נקודת הקיפאון של המים, ואילו 100 מעלות צלזיוס הן נקודת הרתיחה. יחידת מידה זו מקובלת בכל העולם, למעט בארצות הברית.

פרנהייט (F)

יחידת מידה זו מבוססת על מערכת למדידת טמפרטורות המקובלת בארצות הברית ונקראת על שמו של ממציאה – דניאל גבריאל פרנהייט, פיזיקאי גרמני ידוע. מערכת הפרנהייט מורכבת מ – 12 יחידות, כשכל אחת מהן מחולקת לשמונה, כלומר, סך הכל 96 יחידות, שהן 96 מעלות פרנהייט (יחידת המידה הבסיסית). גם כאן יחידת המידה הראשונה – 32 מעלות מציינת את נקודת הקיפאון ואילו היחידה – 212 מעלות פרנהייט מציינת את יחידת רתיחת המים.

קלווין (K)

יחידת מדידת טמפרטורות זו מבוססת על מערכת למדידת טמפרטורות, אותה המציא הפיזיקאי לורד קלווין, שעל שמו היא נקראת. מערכת הטמפרטורות קלווין כוללת את נקודת האפס, השווה ל – (273.15- מעלות צלזיוס), שנחשבה במשך תקופה ארוכה כנקודה הנמוכה ביותר (ולכן נקראה גם "נקודת האפס המוחלט"). מערכת מדידה זו מתבססת על מערכת הצלזיוס, אך מתחילה מנקודת האפס המוחלט.